#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו שיטות הראשונים בענין מי פירות אין מחמיצין?	"1) רש""י - בלא מים הוי חמץ נוקשה, עם מים הוי חמץ גמור [ומיירי כששהה כשיעור מיל]<br>2) תוס' - בלא מים מותר [ואפי' אם שהה כל היום ונתפח הבצק דאין זה חימוץ אלא סרחון (מ""ב ס""ק ד')], עם מים הוי חמץ נוקשה [וכן מבואר בירושלמי (ערוה""ש סע' ב')]<br>להלכה, מעיקר הדין קיי""ל כתוס', אבל הרמ""א כתב דנוהגין כרש""י להחמיר אפי' בלא מים"	סימן תסב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי פירות חמוצים?	"השלטי גיבורים מחמיר במי פירות של רימונים ותפוחים שהם חמוצים ומחמיצים, אבל המג""א (ריש סימן) הביא ראיה מגמ' מנחות (נ""ד ע""א) ותוס' שם דאפ""ה בכה""ג מותר, וכן נקטו הרמב""ם וסמ""ג וסמ""ק והגהות מיימוניות (מ""ב ס""ק ג')"	סימן תסב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יוצאין ידי חובתן במצה שנעשה ממי פירות?	"אין יוצאין בהם דהוי מצה עשירה אבל מותר לאוכלם בב' ימים ראשונים [דלא ככל בו דס""ל דלא יאכל מצה עשירה בב' ימים ראשונים דפסח דלא אתי לאחלופי (ב""י), ויש נוהגין שלא לאכול מצה עשירה כל ליל הסדר לזכרון למצה עשירה (שעה""צ ס""ק כ""ב)]"	סימן תסב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נילוש מי פירות עם מים?	"קיי""ל כתוס' דזהו הציור דממהרין להחמיץ [לפי תוס' הוי חמץ נוקשה, לפי הרמב""ם הוי חמץ גמור,ואם הרוב מים לכו""ע הוי חמץ גמור (ביה""ל ד""ה ממהרים) {ומיירי כששהה יותר משיעור מיל}], ולפי ר""ג ישרף מיד, לפי החכמים יאפה מיד, ולפי ר""ע מותר לכתחילה לעשותו ולשמור אותו שתאפה בתוך השיעור מיל, והבה""ג פסק כר""ג, והרי""ף והרמב""ם פסקו כר""ע אבל הרא""ש ועוד ראשונים פסקו כחכמים דאסור לכתחילה ובדיעבד יאפה מיד, וכן פסק המחבר"	סימן תסב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתערב 1) מעט מי פירות בהרבה מים 2) מעט מים בהרבה מי פירות?	"1) המג""א (ס""ק א') מצדד להקל ע""פ הרא""ש דמקיל בקיטוף דהוי דבר מועט, וכן הביא רע""א ממהרש""א דאמרינן דיוצאין ידי חובתן בלחמי תודה אע""פ שיש בהם מעט שמן ואיתא בגמ' דבמעט שמן אינו מצה עשירה [והיינו כל זמן שאינו נרגש הטעם (ח""י ס""ק ב', מ""ב ס""ק ח')], והקשה המהרש""א דיהא אסור משום חימוץ, ותי' דכהנים זריזין הן א""נ דבר מועט אינו מחמיץ, אכן ממ""ב (ס""ק ו') משמע דמחמיר, וכן מבואר במ""ב לעיל (סי' תנ""ה ס""ק כ""ה) {וצ""ב מנליה, וי""ל דמדייק הכי מא""ר דכתב דאם מחמירין בקיטוף כ""ש דמחמירין במעט מי פירות בתוך העיסה, והמג""א הביא ראיה מהרא""ש להקל היינו לפי השיטות דמקילין בקיטוף אבל הביה""ל (ד""ה בהם) הכריע להחמיר בקיטוף ה""ה במעט מי פירות, וכן מבואר מרמ""א ומג""א לקמן (סע' ד')} 2) רע""א הביא מהר""ן לגבי ותיקא דאסור, וכן נקט המ""ב (ס""ק ו'), והערוה""ש (סע' ט') מצדד להקל אבל אח""כ (סע' י""ג) חזר בו"	סימן תסב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש חילוק בהסדר אם נילוש תחילה במי פירות או במים?	"אין חילוק, בשניהם הוי כנילוש עם מים ומי פירות (מ""ב ס""ק ו')"	סימן תסב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתייבש המי פירות בתוך הקמח?	"יש מקילין דהרי נתייבש המי פירות, אבל יש מחמירים דלאחר שבא המים תתעורר בהם כח המי פירות, והכריע הביה""ל (ד""ה אין) להקל בשעת הדחק בצירוף שיטת הרי""ף ועוד ראשונים דאפי' כשנתערב מים עם מי פירות אינם מחמיצים תוך שיעור מיל [ואם רק משהו מתייבש יש להקל, בין במשהו מים (שעה""צ ס""ק ל""ט) בין משהו מי פירות (שעה""צ לקמן סי' תס""ו ס""ק כ""ב)]"	סימן תסב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם עבר ולש מי פירות עם מים ולא נאפה מיד?	"הח""י (ס""ק ד') כתב דאסור באכילה אבל מותר בהנאה ולהשותה עד לאחר פסח, אבל הא""ר מצדד להקל בהפסד מרובה, והכריע המ""ב (ס""ק ח') דבשוגג בודאי יש להקל בשעת הדחק וכמ""ש לעיל לענין לישה בפושרין [דהגמ' כתב דלכו""ע אסור ללוש בפושרין ואפ""ה מקילינן בדיעבד בשוגג, כ""ש במי פירות (שעה""צ ס""ק ח')]"	סימן תסב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקטוף המצה במי פירות?	"בגמ' יש בזה מח' תנאים, ולהלכה הר""ח מחמיר והטור הביא מקילים, ונוהגין כהרמ""א להחמיר בכל אופן (ביה""ל ד""ה בהם), ולכו""ע אין יוצאין בה דהוי כמצה עשירה (מ""ב ס""ק ח')"	סימן תסב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לש ביין, ונתערב מעט מים לתוכה 1) מתחילה משעת בצירה 2) לאחר שנעשה יין 3) בשעת הלישה?	"1) כבר נתבטל ונתהפך להיות יין לאחר שהוא תוסס (שעה""צ ס""ק י""ב) [כל זמן שנפל תוך ג' ימים לדריכתו (שעה""צ ס""ק י""א) {ויש להסתפק אם נתהפך ליין מיד אחר ג' ימים או צריך לתסוס למ' יום}] 2) כתב המ""ב (ס""ק י') דרוב האחרונים ס""ל דלא מהני ביטול המים ביין והוי כמים ומי פירות שממהרין להחמיץ, אכן כמה אחרונים ס""ל כפשטות המחבר דאפי' אם נפלו המים לאחר שנעשה יין נתבטל בתוכה ואינו ממהר להחמיץ, וכן נקטו הא""ר וגר""א ובית מאיר, והכריע הביה""ל (ד""ה הואיל) להקל ללוש בהם ולעשות בהם מצות ובלבד שיהיו בתוך שיעור מיל בצירוף שיטת הרי""ף ורמב""ם דס""ל דאפי' בהרבה מים מותר בתוך שיעור מיל 3) אסור שממהר להחמיץ (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק י""א)"	סימן תסב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נהגו ליתן מעט מים בשעת הבציר?	"כשהיו מערין לתוך כלי של גוי ויש בו מעט טיפות של יין אמרינן ניצוק חיבור ואוסר כל היין שבכלי העליון, על כן הוסיפו מים לבטל הסתם יין דאמרינן סלק את מינו כמי שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו [לפי המחבר (יו""ד סי' קכ""ו) בטל בששים, ולפי הש""ך (שם) בטל בששה] (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ט') {וצ""ב למ""ד דבטל בששים, למה צריך המים לבטלו הרי אפי' סתם יין ביין בטל בששים, ודוחק לאוקמיה ביין נסך ממש}"	סימן תסב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביין צימוקים?	"הבדק הבית הביא מרשב""ץ דהוי כמו יין שהמים נשתנו מברייתן כמו מי גשמים שנשתנו בתוך הענבים, והוסיף השע""ת (ס""ק י') דהיינו דוקא בצימוקים הרבה אבל אם הוא רק אחד בששה מים פשוט דהוי כמי פירות עם מים ואסור, אכן השע""ת הביא מחמירים בכל אופן, ולפיכך הכריע המ""ב (ס""ק י""א) דבעל נפש יחמיר שלא לאוכלם אבל הם מותרים בהנאה ומותר לשהותם עד אחר פסח"	סימן תסב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו דבש צימוקים ומה דינו?	"שורין הצימוקים במים ואח""כ סוחטין אותם ויוצא מהם דובשן עם המים שנבלעו ואח""כ מבשלים את המוהל הנסחטין עד שנעשה דבש (שעה""צ ס""ק י""ג), ודינו כיין צימוקים (מ""ב ס""ק י""א, שעה""צ ס""ק י""ז)"	סימן תסב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם נעשה משקה ע""י שמרי יין?"	"הוי כמים עם מי פירות ומחמיצים (ביה""ל ד""ה ללוש)"	סימן תסב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ב-Kedem grape juice?	"במציאות יש רוב מיץ ענבים וטבעי ויש בה מיעוט מים עם רכז (עי' מש""כ לעיל סי' ר""ד סע' ה'), ונראה דהוי כמו יין צימוקים דכתב המ""ב (ס""ק י""א) דבעל נפש יחמיר, אבל באמת זה עדיף דהמים בטל ברוב מיץ ענבים וכבר הכריע הביה""ל (ד""ה הואיל) להקל בזה "	סימן תסב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי ביצים?	"רש""י מסתפק אם דינם כמי פירות או מים [ומבואר מסידור רש""י וממחזור ויטרי (מובא במ""ב עו""ה הע' ל""ג) דר""ל אם הוא מי פירות מחמיץ מיד ואם הוא כמים אינו מחמיץ אלא בשיעור מיל], אבל תוס' והרא""ש פסקו דהוו כמי פירות, ולשיטתם אינם מחמיצים כלל"	סימן תסב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר משקין?	"הרמב""ם מחדש דהוי מצה עשירה דוקא מיין ושמן ודבש וחלב [ופי' הערוה""ש (סע' ז') דיין ושמן משום דאין מביאין ביכורים ממי פירות אלא מאלו, ודבש וחלב משום שבהם נשתבחה א""י, ולענ""ד י""ל דאלו המשקין של י""ד שח""ט ד""ם, ונפק""מ באיזה דבש קמיירי] אבל משאר משקין אינו מצה עשירה [ולפי' א' בב""י לכתחילה ילוש דוקא במים], אבל שאר הפוסקים חולקים עליו וס""ל דבכל משקין הוי מצה עשירה וגם הוי בכלל מי פירות דלפי המחבר מותר"	סימן תסב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחלב?	"הכל בו ס""ל דמחמיץ אפי' לבדו, והשיג עליו הב""י דמבואר בגמ' (פסחים ל""ו ע""א) דחלב הוי כשאר משקין, ורע""א הביא שיטת הרז""ה דס""ל דחלב אינו מחמיץ אפי' עם מים, ולהלכה קיי""ל כהב""י דחלב הוי כשאר משקין (מג""א ס""ק ד')"	סימן תסב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו מנהג הרמ""א?"	"כתב הרמ""א דנוהגין שלא ללוש במי פירות [אפי' בלא מים], וביאר הגר""א (ס""ק י') דיש לחוש שמא יתערב בו מעט מים (וכ""כ דרכ""מ סי' תס""ג ס""ק א'), ועוד יש לחוש לשיטת רש""י דס""ל דהוי חמץ נוקשה (מ""ב ס""ק ט""ו), ואפי' אם כבר נילוש ונאפה מיד אין לאוכלה בפסח אלא ישהנו עד לאחר פסח (מ""ב ס""ק י""ח), וש""מ שהמנהג הוא רק שלא לאוכלה אבל עדיין מותר לשהותה, וכן מבואר בשעה""צ לקמן (סי' תס""ד ס""ק ח') [והרבה אנשים מזלזלים בזה ואוכלים מצה עשירה אע""פ שהם בריאים והם עתידים ליתן את הדין, והנזהר בזה יזכה לרב טוב הצפון לצדיקים בג""ע (ערוה""ש סע' ה')]"	סימן תסב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו חידוש הרמ''א דנוהגין להחמיר אפי' שלא לקטוף מי פירות על המצות?	"1) המג""א (ס""ק ד') פי' דאע""פ שהוא דבר מועט אפ""ה אסור (מ""ב ס""ק ט""ז) [ותמה עליו השעה""צ (ס""ק כ""א) מעט מי פירות עם מים גרע טפי מכולו מי פירות וא""כ הדק""ל מהו האפי']<br>2) השעה""צ (שם) פי' דהרמ""א קאי בשיטת רש""י דמחמיר במי פירות לבד, ועל זה אמרינן דאסור אפי' במעט מי פירות"	סימן תסב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקטוף המצה לאחר האפייה כשהיא חמה 1) לגבי מי פירות 2) לגבי מצה עשירה?	"1) כתב הרמ""א דמותר 2) כתבו האחרונים דיש ליזהר דהוי כעין מצה עשירה, ובפרט כשמחזירין אותה אח""כ לתנור (מ""ב ס""ק י""ז), ויש מח' אם בדיעבד יוצא ידי חובתו בזה (שעה""צ ס""ק כ""ב)"	סימן תסב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אפי' להרמ""א, מי מותר במצה שנילוש במי פירות?"	"כתב הרמ""א דמותר לחולה ולזקן [וה""ה למי ששיניו מקולקלים ואינו יכול לאכול דבר קשה (ערוה""ש סע' ד')], ודוקא במי פירות בלא מים [והחזו""א (סי' קכ""א ס""ק י""ב) מקיל אפי' עם מים כשא""א בלא מים], ויזהר לאפותם מיד [לחוש לשיטת רש""י] (מ""ב ס""ק י""ט, שעה""צ ס""ק כ""ה), ומבואר בביה""ל לעיל (סי' תנ""ה סע' ה') דאפי' להתעסק בה בידים אינה מצילה מידי חימוץ, ולגבי קיטוף העולת שבת מחמיר והמאמר מרדכי מקיל (שעה""צ ס""ק כ""ו) {ויש לעיין אם מצות עשירה מכונות נאפו מיד, חדא שהם נשארים על ה-conveyer belt, ועוד אפי' אם יש עסק בהם תמיד מ""מ זה לא מהני וכדמבואר בביה""ל לעיל, אבל למעשה יש להקל דאפי' אם לא נאפו מיד משמע לקמן (סי' תס""ג סע' ב') דמותר לחולה וזקן, ועוד מחזו""א משמע דאינו חושש כ""כ שיהא נאפה מיד}"	סימן תסב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאיזה זמן נהגו להחמיר שלא לאכול מצה שנילוש במי פירות?	"רע""א (לעיל סי' תמ""ג סע' א') הביא מנוב""י (מהדו""ק או""ח סי' כ""א) דחידש דאין נוהגין להחמיר אלא מחצות ואילך, אבל הגר""ז (סי' תמ""ד סע' י') כתב דנוהגין לאסור משעה חמישית ואילך כשאר חמץ"	סימן תסב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא ילוש עיסה שיש בה שיעור חלה עם מי פירות לחוד?	"1) הרא""ש מסתפק אם מחויב להפריש בה חלה, והקשה המג""א (ס""ק ה') מה בכך יפריש מספק בלא ברכה, ועוד קשה דהמחבר עצמו (יו""ד סי' שכ""ט סע' ט') פסק כהרמב""ם דיפריש בברכה על מי פירות, ותי' הח""י (ס""ק ט') ובית מאיר דאפ""ה עדיף טפי לצאת אפי' לדעת הרא""ש (שעה""צ ס""ק כ""ז) {וש""מ דבמקום שיש מח' הפוסקים ואנן קיי""ל כשיטה אחת עד כדי כך שמברכין עליו אפ""ה יש מקום להחמיר לצאת אפי' לדעה השניה}, והערוה""ש (סע' ח') תי' דכיון דכתב המחבר ביו""ד (ס""ס שכ""ט) דלכתחילה יערב בו אחד מז' משקין כדי שיהא מותר לשורפה הכא גזרינן שמא יערב בתוכו מים מפני שהם מצויים<br> 2) הוי חלה טהורה, ואין עצה אלא ליתנה לכהן קטן (מ""ב ס""ק כ')"	סימן תסב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה אם רוצה לעשות מצה עם מי פירות?	"1) ילוש פחות משיעור חלה [והקשה הט""ז (ס""ק ב') הרי הוא מפקיע את עצמו ממצות חלה, ותי' הח""י (ס""ק י') דמותר כדי להוציא את עצמו מספק ברכה]<br>2) יתן בתוך העיסה יין ודבש (שעה""צ ס""ק כ""ח) [ועי' בפתח""ת (יו""ד סי' שכ""ט ס""ק ד') דיהיה רוב מז' משקין או יתן הז' משקין על העיסה לאחר שנתן המי פירות לתוך הקמח אבל קודם שנתערב יפה]<br>3) יש עוד עצה להפריש מן המוקף ממצה שנעשה עם מים (שמעתי מהגר""מ היינעמאן שליט""א)"	סימן תסב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחטה שנמצאת ביין?	"כתב המחבר שהיין מותר ובלבד שלא נתערב בהם מים [ואפי' אם נתרככה ונתבקעה החטה שאין מי פירות מחמיצין (מ""ב ס""ק כ""ב), ואע""פ שהיה בתוך היין באופן שיכול להפליט בליעות לתוך היין כגון שבישלו שם או נשרה שם מעת לעת (מ""ב ס""ק כ""א)], והקשה המג""א (ס""ק ו') מאי שנא מסע' ג' דאמרינן דאפי' אם יש שם מים מותר דהוא מתבטל בתוך היין, ובתחילה תי' דהכא ר""ל לא נתערב בהם מים מרובים א""נ במחלוקת שנויה והכא קאי בשיטת הטור ולעיל קאי בשיטת הסמ""ג [וא""כ צ""ע על המחבר שהעתיק שניהם (מחה""ש)], ובסוף הביא תירוץ מכנה""ג דלעיל מיירי כשנתערב מים בעודו תירוש דכיון דתוסס אח""כ הוי כמו נתבשל ונשתנה טעם המים להיות כיין (מ""ב ס""ק כ""ג וס""ק י') [בהג""ה בשם חתנו של המג""א (נדפס באוצר מפרשים) תי' דהכא ר""ל שלא נפלה מים לתוכה לאחר שנמצא החטה בתוכו, והערוה""ש (סע' י""ב) תי' דאם המים נפלו קודם פסח בטלו אבל אם נפלו בפסח אינם בטלים]"	סימן תסב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחטה שנמצאת במי דבש, יין שרף, ושכר?	"המג""א (ס""ק ו') מסתפק אם דומה ליין שנשתנה ע""י תסיסה דדלמא שאני ענבים שכחם חזק להפך המים ליין, והמטה יהודה ומור וקציעה מקילין, הט""ז (סי' תס""ז) והגר""ז מחמירין (שעה""צ ס""ק ל""ב), והכריע המ""ב (ס""ק כ""ג) להחמיר שלא לשתותו אבל מותר בהנאה ולהשהותו עד אחר פסח, ואם ידוע שהחטה לא נשרה בהמי דבש וכו' לכ""ד שעות או אפי' אם מסתפק אבל לא נתבקעה רק נתרככה אז יש להקל אפי' לשתות [דיש בזה כמה ספיקות להקל, א' ספק כבוש, ב' נתרככה הוי רק ספק חמץ, ג' ספק אם המים נשתנה ע""י תסיסה, ד' החטה נותן טעם לפגם במי דבש {ויש להוסיף עוד ספק שמא נתבטל המים בתוך המי דבש אפי' בלא תסיסה וכמ""ש הביה""ל לעיל (ד""ה הואיל)} (ביה""ל ד""ה ובלבד)]"	סימן תסב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחטה שנפל לתוך שומן של אווז?	"השל""ה מחמיר דהוי מי פירות עם מים שהרי הודח בו מתחילה, אבל המג""א (ס""ק ו') חולק עליו דהמים כבר נשרפו והלכו להם לגמרי, וכן פסק המ""ב (ס""ק כ""ג)"	סימן תסב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו יודע אם נפל החטה קודם או אחר שנשרפו המים?	"אם מסופק בקדירה ראשונה ובמקום הראשון אסור דחיישינן שנפלה קודם שנשרפו ונגבו כל המים [אלא אם יודע בבירור שכבר נתייבש כל המים כיון דאינו אלא משהו (שעה""צ ס""ק ל""ט) א""נ אם רק נתרככה החטה (שעה""צ ס""ק ל""ז)], אבל אם מסתפק רק אחר שהריקו לקדירה אחרת או אפי' בקדירה ראשונה אלא שכבר הסירה מן הכירה לא מחזקינן איסורא ממקום למקום ומסתמא נפלה החטה עכשיו לאחר שנשרפו כל המים ומותר (מ""ב ס""ק כ""ג) [ודלא כמקור חיים דמחמיר כשהסירה מן הכירה דאין זה מקרי ממקום למקום (שעה""צ ס""ק ל""ו)]"	סימן תסב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התיך השומן קודם פסח?	"אפי' אם נפלה לתוך הקדירה כשהיה שם מים הרי הבליעות בטלות בששים קודם פסח, ואע""פ שהחטה נשאר בקדירה בפסח מ""מ אם נקרש השומן קודם פסח נמצאת דליכא כבוש ואינה אוסרת (מקור חיים, שעה""צ ס""ק ל""ח)"	סימן תסב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם מצא חטה בתוך הקניידלא""ך?"	"אם אין בהם מים פשוט דמותר, ואם יש בהם מעט מים פשוט דאסור, ואם שורין אותם במים ואח""כ סוחטין יש להחמיר ולאוסרה שא""א לסוחטה כ""כ ונשארו בתוכם מעט מים (מג""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק כ""ג)"	סימן תסב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מכל הסעיף משמע דחטה במי פירות מותר, והא קיי""ל כהרמ""א דנוהגין להחמיר?"	"1) כפשוטו י""ל אה""נ כל זה בדעת המחבר, אבל לדידן אין זה נוגע אלא לחולים וזקנים<br>2) הגר""ז (סע' י') תי' דאפי' הרמ""א מודה כאן דיש להקל כיון שנפל ממילא, וכן מצדד המ""ב לקמן (סי' תס""ג ס""ק ה')<br>3) הכה""ח (ס""ק נ""ה) הביא תשובת רדב""ז (ח""א סי' רמ""ב) דהוי רק חמץ נוקשה ובטל קודם זמן איסורו {ובשעת הדחק אפי' אם נמצא בפסח בטל בששים וכמ""ש המ""ב לעיל (סי' תמ""ז ס""ק ט""ו)}"	סימן תסב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במלח?	"הטור הביא ממצאתי כתוב דהוי מתולדות מים והוי כמים, והטור עצמו ס""ל דהוי כמי פירות"	סימן תסב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר לאכול ותיקא במשחא ומלחא?	"1) הטור הוכיח מכאן דמלח הוי כמי פירות<br>2) הב""י הביא מהר""ן דאע""פ שהמלח הוי כמים מ""מ הוא דבר מועט ונשתנה צורתו ואין בו כח עם השמן<br>3) הגר""א (ס""ק ח') משמע דאע""פ שהמלח כמים מ""מ בטל בהשמן וכמ""ש בסע' ג' שהמים בטל בהיין<br>4) הביה""ל לקמן (סי' תס""ג סע' ב') הביא מריטב""א דמותר דוקא מפני שנתן המלח בתוכה לאחר שנתבשלה, ולהלכה הביה""ל כתב דלכתחילה ראוי להחמיר כהריטב""א"	סימן תסב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מלח קמיירי, במלח של ים או במלח שחופרין בקרקע?	"הטור משמע דאפי' במלח של ים דינו כמי פירות והמצאתי כתוב רק חולק בזה ומודה במלח שחופרין בקרקע, אבל הדרכ""מ (ס""ק ד') כתב דבמלח של ים לכו""ע דינו כמים וחולקים רק במלח שחופרין בקרקע (מג""א ס""ק ז')"	סימן תסב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ליזהר שלא יהיה חיטין בתוך המלח?	"כתב המחבר דצריך לברר כל החיטין מתוך המלח, לפי הרבה אחרונים זהו דוקא במלח שבא ממים וכדעת המצאתי כתוב בהטור [דלפי הטור כל מלח הוי כמי פירות], אבל כתב המ""ב (ס""ק כ""ד) דכדאי להחמיר אפי' במלח שחופרין בקרקע [לחוש לדעת הדרכ""מ דס""ל דהמצאתי כתוב מחמיר אפי' בזה, ועוד לפי שמצוי שהגרעינים מלוחלחים במים (שעה""צ ס""ק מ""ב)]"	סימן תסב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם נמצאת חטה בתוך המלח 1) קודם פסח 2) אחר חצות 3) בפסח?	"1) ביבשים, המלח מותר בפסח (מ""ב ס""ק כ""ה) 2) אם נתרככה החטה, הוא בטל בששים דכל המלח הוי כחתיכה אחת ויש מח' אם צריך לזרוק בכדי נטילה סביבה, ולכתחילה צריך לזרוק כדי נטילה והשאר מותר ובדיעבד אין לאסור התבשיל אפי' אם משתמש בכל המלח (מ""ב שם, שעה""צ ס""ק מ""ג - מ""ד) 3) לכתחילה לא ישתמש בכל המלח ויזרוק כדי נטילה, ובדיעבד אין לאסור התבשיל אם השתמש בשאר המלח אבל אם השתמש בהכדי נטילה אסור אפי' בדיעבד (מג""א ס""ק ז', מ""ב שם) {ולכאורה צ""ב למה אוסר כדי נטילה ולא כדי קליפה}"	סימן תסב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחטה בתוך התבלין?	"פשוט דאינו אוסר התבלין, ורק לכתחילה יש לברור החטה ממנו כדי שלא יתערב בתוך התבשיל (מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק כ""ד)"	סימן תסב סעיף ז		
